אני זוכרת שלא הייתה לי שמלה לנשף בבית ספר ונורא רציתי שתהיה לי גם שמלת נשף. אני זוכרת שבמשך חודשים ארוכים בנות מהכיתה הלכו לתופרת כדי לתפור שמלה. לדודה שלי הייתה שמלת כלה ישנה. שאלתי: "אפשר לראות את השמלה? דודה שלי: "זו שמלת כלה ישנה, אני שומרת אותה, נוסטלגיה כזאת…" הוצאתי את השמלה מהארון וכל השמלה הייתה חלודה, אמרתי לה: "את יודעת מה, תני לי אותה, אני רוצה לתפור לעצמי לנשף שמלה בסגנון הזה." כיבסתי ופרמתי את כל השמלה ולקחתי ווילון ישן שהיה לנו בבית וממנו גזרתי חלקי בד ולא היה לנו שולחן גדול בבית כדי לגזור, הייתי גוזרת על הרצפה כך תפרתי במדויק כל חלק לפי מידות הגוף שלי. חוזרת ותופרת מההתחלה שוב ושוב עד שהצלחתי…
כך עיצבתי את שמלת הכלה הראשונה בחיי שמלה ויקטוריאנית עם כפפות ומסיכה עם טול.
זאת הייתה שמלת הנשף שלי! ובערב הנשף, אני זכיתי מקום ראשון ולא רציתי כלל את הפרס, רק רציתי שתהיה לי שמלה יפה לנשף! וכך התחלתי את דרכי בעולם עיצוב האופנה.
והיום אני בעלת סטודיו לשמלות כלה ומגשימה את חלומן של הכלות האהובות שלי למצוא שמלת הכלה הייחודית והמקורית שאין לאף אחת אחרת! ולכתוב את סיפור שמלת הנשף שלה. שלך נינוצ'קה